רש״ש על משנה שבת יב:א
רש״ש על משנה שבת · Rashash on Mishnah Shabbat 12:1
Open in the reader →1בתוי"ט ד"ה והמכה בפטיש. פי' הר"ב כו' וכפירש"י כו' והקשו בתוס' כו'. אלא נראה לר"י כו' . ונראה לי לתרץ דברי רש"י כו' ובהווה עכשיו באה המשנה לאשמעינן ויש לי ראיה שכן היא כו' עכ"ל התוי"ט. יותר ה"ל להביא מהא דחשיב בא"מ בפ' כ"ג האופה במקום מבשל שהיה במשכן ומפרש בגמ' שם דסדורא דפת נקיט. ופי' הר"ן משום דשכיחא. אבל כונת התוס' הוא דלפירש"י אינו אלא תולדת מכה בפטיש שהיה במשכן ואיך שביק האב ונקיט התולדה. וכש"כ למאי דמשני בגמ' אליבא דשמואל ור' יוחנן אימא המסתת המכה בפטיש ופירש"י דה"ק המסתת שהוא חייב משום מכה בפטיש. דמשמע ודאי שהוא האב משא"כ אופה וכן הני דהביא תוי"ט המה ג"כ אבות ממש. עי' בפי' הרמב"ם במשנה דא"מ בפרק כ"ג:
2והנה לפירוש ר"י מוסיף רשב"ג אף המכה על הסדן ולפירש"י בפכ"ג צ"ל דמוסיף אף בשעת מלאכה וכ"מ בפירושו בגמ'. ודלא כגירסת הרי"ף (ברשב"ג) בשעת גמר מלאכה. והר"ן בפ' כ"ג נמשך אחר גי' הרי"ף ולכן הקשה מזה על פירש"י דשם. ולפלא איך לא הרגיש שרש"י לא גריס כן: