רש״ש על משנה שבת כד:ה
רש״ש על משנה שבת · Rashash on Mishnah Shabbat 24:5
Open in the reader →1ונשאלין לנדרים כו'. נראה משום דהבעל מיפר נדרי אשתו שלא מדעתה אבל החכם אינו מתיר עד שיבוא הנודר לפניו ושואל התרתו. והתוי"ט נדחק בזה ומה שהעלה בתורע"א דברי הר"ן דנדרים בצ"ע ישבתי בחדושי שם בס"ד:
2שם לידע אם יש בגיגית פ"ט. ובגמרא הילקטי כו' וע"ש פירוש רש"י ותוס'. ופי' הרע"ב הוא כעין ומיהו יתכן לומר כו' שבתוס' וגם על פירושו יקשה מארובה כו' עי' מהרש"א. ולי ג"כ קשה מרפי"א דאהלות דאיתא שם להדיא דאף סדק כ"ש מפסיק שלא תעבור הטומאה מעבר לעבר ע"ש. ולעדנל"פ דהסדק לא היה הולך ע"פ כל אורך הגיגית אלא באחת מקצוותיה נשאר שלם בלתי סדק והם מדדו את קצהו השלם אם יש בו טפח שיעור אוהל היה מביא אה"ט (עי' תוי"ט ד"ה לידע). ואם לית ביה טפח הרי הסדק מפסיק. ופי' זה מדויק בלשון המשנה דלפירושם הול"ל אם יש בסדק הגיגית פ"ט ולשון פותח טפח מצינו על דבר שלם בכ"מ ומהם בסוכה (כב) ע"ש ברש"י ובתוספות ובאהלות פי"ב מ"ו ובפי"ד כמה פעמים: