רש״ש על משנה שקלים ד:ד

1מותר נסכים. בפי' הרע"ב כאן ובס"פ משמע שהיו עושין מקח עם בעלי היינות כו' על שנה שלמה (וכ"מ מפירש"י ב"מ (נ"ז ב') ומנחות צ') וא"כ פירושו בהא דאיתא שם אחת לל"י משערין אה"ל תמוה וסתירה. ונ"ל דשם הכוונה דאחת לל"י דורשין השער שבשוק ומוכרין בזה השער למי שצריך לנסכים כו' כל הל"י ואם השער אז הוזל מכפי המקח שעשו עם הבעלי יינות כו' בתחלת השנה מחויבים ליתן כשער הזול דעכשיו ובזה אין מותר לגזברים מאומה ואם אז הוקר השער הבעלי יינות מחויבין להעמיד כפי המקח שעשו מתה"ש והגזברים ימכרו כפי היוקר דעכשיו ואז יש מותר וכן מל"י לל"י וזה היפך פי' הרע"ב ורש"י במנחות שם במותר נסכים:

2תוי"ט ד"ה לקיץ מלשון בקיץ ובחורף יהיה והוא בזכריה (יד) ותימה שלא הביא מה"ת וקיץ וחרף (בפ' נח) וגם שם הפירות דיקראו קיץ מצינו ומאה קיץ (שמואל ב' טז) כלוב קיץ (עמוס ח'):

3שם ד"ה מותר תרומה ולעיל מהך פריך כו' ע"ש דזה השקלא וטריא הוא על מעות בד"ה לא על מותר תרומה: