רש״ש על משנה שביעית א:ו
רש״ש על משנה שביעית · Rashash on Mishnah Sheviit 1:6
Open in the reader →1בתור"ע אות ז' בהר"ב ד"ה נטיעות אין חורשין. קשה לי כו' אולם מלשון הרמב"ם בפי' בסוף פרקין כו' ומ"מ צ"ע דמנ"ל הא ע"ש. ומלבד שהקושיא חלושה דא"ת כל הב"ס נצרכה להחרש עד עצרת בשביל ג' הנטיעות ה"ל להתיר גם עד ר"ה כיון דהתורה חסה עליהן. עוד זאת דבירושלמי נמי מוכח כן והוא דאיתא התם ר"ש וראב"י אמרו ד"א דאמר כו' הגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה מפני מראית העין וא"כ ע"כ גם דברי ר"ש אינן אלא לחומרא ושפיר דק הרמב"ם בכאן שלא לבאר הנ"מ דבין נטיעות לאילנות קולתן דנטיעות. ויתורץ בזה גם קושיות הט"א בר"ה הביאו בתור"ע אות ט' דהא ר"ע ל"ל הלכה דעשר נטיעות וא"כ מנ"ל להקל בהן והרי מוכח דל"פ ע"ז נמי ומדקאמר נטיעה כשמה אבל לפמש"כ א"ש דר"ע לא קאי רק אחומרא דאית בהון ודברי הרא"פ בהא דאמרו ד"א מופרכים מהר"ן בפ"ק דסוכה דכ' דאמרו ד"א משמע שהם שוים בדבריהם לגמרי ע"ש. ונ"ל עוד דהרמב"ם בחבורו חזר מזה וס"ל דר"ש לגמרי דאין עלה כנטיעה אפי' לקולא והירושל' דאמר אמרו ד"א לשיטתיה בר"פ דהב' פרקים אינן אלא מדרבנן לכן אף דלראב"י אינה רק מפני מה"ע מ"מ לא החמירו רבנן במילתייהו אבל הרמב"ם דפסק כש"ס דידן דבזמן המקדש אסור מהלכה א"כ ע"כ דברי ר"ש וראב"י אינן עולין בקנה אחד וטעמא דר"ש ע"כ דלענין תוספת שביעית הלכתא גמ"ל ואין למדין מהלכה ומיושב שפיר מה שהניח בתור"ע (אות י') בצ"ע פסקי רמב"ם מערלה לשביעית אהדדי גם מה שהקשה מהא דפסק דילדה פחותה מטפח חייבת בערלה לעולם אהא דגומם פחות מטפח לק"מ א' שהרי אמר ילדה כו' משמע דדוקא שנראית עדיין ילדה משא"כ הא דגומם דמיירי באילן שנראה זקן. ב' דהא כשיעלה בו החדש (אשר עליו אנו דנין) יהיה יותר מטפח. ג' דהא ניכר לכל שנגמם וא"כ ידעו שהיה תחלה גדול יותר: