רש״ש על משנה סוכה ה:ד

1במשנה והלוים בכנורות כו' בלא מספר. לכאורה גוזמא קתני. ונ"ל דכלפי ששנינו בערכין פ"ב גבי כלי שיר דקרבן אין פוחתין כו' ובאינך תני נמי דאין מוסיפין קאמר הכא בלא מספר ר"ל שלא היה להם מספר קצוב דפוחתין ומוסיפין:

2ברע"ב ד"ה ע"ג המזבח כו' כשחל ע"פ בשבת כו' דלא שכיחא כ"ה שיבא ע"פ בשבת. בגמ' איתא דליתא בכל שנה ושנה. והרע"ב לא דק בזה במחכ"ת דא"כ מאי פריך מע"ש שבתוך החג והתוי"ט לא הרגיש בזה והעתיק עליו תירוץ הגמ' דדחינן ליה:

3בתוי"ט ד"ה ובמוספין כו' ומה"ט ניחא דלא חשיב ר"ה כו'. ל"ד במחכ"ת דבלא"ה ל"ק מזה דליתא בכל שנה כדאמרי' לקמן בגמ' דלהכי לא חשיב ע"פ שחל בשבת גם מש"כ הר"ב דע"פ שחל בשבת הוו נ"ז תקיעות והוא מפי' הרמב"ם לכאורה צ"ע דהא מתני' ע"כ ר"י היא דאל"כ תקשה דליתני גם עה"פ ומאי שייר דהאי שייר ולדידיה לא הוי אלא נ"א תקיעות. ואולי לזה כיון הרע"ב באמרו זימנין דמוסיפין עד נ"ז. ור"ל אם היה כת הג' מרובה דנצרכה גם לשלש. ועוד י"ל דלפי מאי דמסיק דליתיה בכל שנה לא קתני אתיא מתני' אף לרבנן ואפ"ה לא תני עה"פ משום דזימנין דלא נצרך כלל לג' או אפי' לשנות כגון שהיה עמה מועטים (עי' לקמן תוד"ה שייר) והוה כמו דליתא בכל שנה ואכמ"ל: