רש״ש על משנה תרומות ד:ה

1ברע"ב ד"ה אחד מעשרה כו' והלוי יתן לו חולין כו'. תמוה דממ"נ אם כוונתו למ"ש הר"ש דהריבוי יפריש תחלה לשם מע"ר א"כ למה יתן לו הלוי חולין כנגדו ואם כוונתו כפשוטו (וכ"נ שהבינו התוי"ט בר"פ דלקמן ד"ה ואם) א"כ מאי קאמר תו והא כו' ולא יעשנו תרומה דכיון דכבר נטלה ממנו ת"ג איך יכול לעשותו תרומה על מק"א עי' בדבריו ברפ"א ואף לת"מ לדעתי א"י להפריש ממנו ודע דמ"ש התו"ח חילוק גירסאות בין הר"ש להרמב"ם אנכי לא אראה שום משמעות בר"ש מזה. וגם אין מקום לחלק בין מק"א לטבל זה שהופרש ממנו עתה וכציור הר"ש. ומ"ש הרע"ב עוד אבל ת"מ מפרישין שלא מה"מ וכ"מ בפי' הר"מ ק"ל הא מדרבנן מיהת בעינן מה"מ כדמוכח בגיטין (למ"ד ב') וכמש"כ התוס' שם. אמנם הרמב"ם לשיטתו בחבורו פ"ג מה"ת ה"כ שכ' ות"ח א"ת אלא מה"מ דמשמע דאין בו איסור רק ת"ח הנהיגו א"ע בכך: