רש״ש על משנה טבול יום א:א

1במשנה וקולית של מים. הן תרומה לא שייכא במים. וחולין שנעשו ע"ט תרומה ג"כ טבו"י אין פוסל כמו שהביא הא"ר בפ' דלקמן מ"ב מהתוספתא. וע"כ מיירי כאן במים המקודשין כגון של ניסוך החג:

2תוי"ט ד"ה המכנס. ולא פי' טעמא מאי מחלקין כו'. ול"נ משום דבמכנס חלות קתני ע"מ להפריש משמע דדעתו היה בבירור להפריש זו מזו כדפי' הרע"ב לכן ס"ל לב"ה דאפי' בשאר טומאות א"ח. משא"כ באינך דסיפא מיירי בסתמא כדמשמע בפי' הרע"ב בד"ה עד שלא קרמו ועי' א"ר:

3שם ד"ה וקולית. גם הרמב"ם כו' וכתב כו' שהוא כמו גלגולת הראש. אולי גורס קוליס בסמ"ך והוא כמו קולסי כרוב שפי' שם הרע"ב בשמו ראשי הכרוב. וכמו גדי מקולס בפ"ב דביצה:

4ד"ה רי"א. עי' כה"ד. לכאורה מוכרח דת"ק לא פליג דאת"ל דפליג מאי ס"ל. דא"ל דס"ל דאף ב"ה מודו א"כ ה"ל למחשביה במ"ב. ואי דאף ב"ש מודו. ר"י טעמא דב"ש אתי לאשמעינן (עי' שבת קלה א' ובמש"כ שם) אבל יש לדחות דאיכא למימר דלת"ק אף בשאר טמאים טהור אליבא דב"ה להרמב"ם דהאי ומודים אחלות נמי קאי. ולהר"ש ולהרע"ב י"ל דלת"ק ל"פ ואף בשאר טמאים לכ"ע אינו חבור. ורי"א דפליגי ונ"מ אליבא דב"ה בשאר טמאים מיהא חבור. ועי' במש"כ בסמוך: