רש״ש על משנה זבים ה:ג

1רא"א אף הנושא. הרמב"ם והרע"ב והא"ר פירשו משמא דגמ' חולין (קכב ב) דר"ל דמסיט אינו טמא אא"כ נושא ג"כ היינו שתהא הנבלה למעלה. ותמיהני דע"ש בגמ' ופירש"י דר"א יכוון שיהא הכזית דנבלה מחובר ביחד ולאפוקי אם נושא ב' כחצאי זיתים וכ"פ הרא"ש כאן והר"ש לקמן במ"ז:

2בהרע"ב ד"ה כל הנושא. כגון אוכלין ומשקין ומדף שהן למטה ממשכב כו'. תימה דמשמע דאתי לאפוקי דאם היה משכב למטה ממשכב נטמא. והתנן בפ"ק דכלים מ"ג דאין משכב עושה משכב:

3תוי"ט ד"ה מפני. וקשה דאהיכא קאי של"א כו'. ואע"ג דלא קמיירי במשכב כו'. ול"נ דמשכב הזב שבפי' הרמב"ם והרע"ב הכונה על שכיבתו של זב ור"ל דהזב שוכב עתה עליהן. ויש ג"כ משכב תחתיו ותחת המשכב או"מ ומדף:

4ד"ה חוץ מן המסיט. ושמא משום דאחמיר כו'. ועי' לקמן בד"ה ואדם. אבל בפ"ק דכלים מ"ג כ' הר"ש דממעטינן לכולהו משום דכתיב גבי משכב ומרכב מיעוט והנושא אותם דאותם מיעוטא הוא כדאיתא בנדה (ר"ד נה). והביאו התוי"ט בקצרה לקמן מ"ז וכאן לא זכרו:

5ד"ה ואדם. דטמא מת מטמא בגדים. רבותא יותר הל"ל דאפי' לאחר שפירש ואפי' אדם וכ"ח. משא"כ בזב ומשכבו: