רשב"ם על דברים לב:כד

1מזי רעב - פתרונו לפי ענינו, כתרגומו.ואם לשון תלמוד הוא, הרי הוא כמו נתמומז מוחיה דדין.

2ולחומי רשף - ברד ואש מן השמים כמו רשפי [אש]. ועיקר פירושו לשון פריחה בעוף, כדכתיב: ובני רשף יגביהו עוף. שמה שבר רשפי קשת, כלשון, מחץ יעוף יומם.

3וקטב מרירי - מחותכים ומדוקרים על ידי ליסטים הממררים והורגים בני אדם. כמו עון פלילי, עון של דיין שעושין בו דין. ונתן בפלילים הדיינים קרואין כן, שדנין את האחרים. אף מרירי ממרר את אחרים. וזהו מקטב ישוד צהרים = שהם ליסטים. כדכתיב: בחור שודד בצהרים, שכן דרך ליסטים להלחם בצהרים. וכן הוא אומר: אשדוד בצהרים יגרשוה.