רשב"ם על בראשית מט:ח

1יהודה אתה יודוך - המפרש ישבחוך אחיך שטות הוא בידו, אלא לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי אמר ליהודה: אבל אתה - יתנו, לך אחיך - הוד מלכות כמו שמוכיח סוף הפסוק ישתחוו לך בני אביך. וכן: ונתת מהודך עליו, תן לו משירותך בחייך. וכן בדניאל: ולא נתנו עליו הוד מלכות. וכן בשלמה כתיב הוד מלכות: ויתן עליו הוד מלכות בדברי הימים.

2יודוך - ימליכוך. כמו יהודוך, כדכתיב: כי על כן עמים יהודוך. וכן יושיעך ה' כמו יהושיע. ומ"מ אע"פ שנגזר יודוך מן הוד מלכות, אין הה"א עיקר אלא מגזרת חטופי פ"ה פעל של אות יו"ד הוא, כמו ישב יצא, שיאמר הוציא הושיב. וכן מן ירה בים הורה. ויורו המורים. וכן: איש לא הונה מגזרת לא תונו. וכן יאמר הודו לה'. יודו לה'. הוגה ורחם כלם עיקרם בראשם אות יו"ד ונופלת לפרקים ובאה אות וא"ו במקומה.

3וישתחוו - שתמלוך עליהם.

4בני אביך - לפי שמארבע אמהות היו אמר: בני אביך, אבל כשבירך יצחק את יעקב, כתיב: בני אמך.