רש"י על עמוס ז:יב

1חוזה. אתה שמתנבא עתידות:

2לך ברח לך אל ארץ יהודה. ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו:

3ואכל שם לחם. לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להם: