רש"י על בבא קמא לז.

1אלא אי אמרת ואינו מועד - לשאינו מינו תנן:

2אבל סתמיה מועד - ממינו לשאינו מינו:

3השתא מבהמה לבהמה הוי מועד - ואפי' למין אחר:

4מאדם לבהמה מבעיא - והא ליכא למימר דהיא גופה אצטריך לאשמועינן דהיכא דחזינן דאינו מועד לבהמה אינו משלם על בהמה אלא חצי נזק דהא פשיטא לן דתם משלם חצי נזק: