רש"י על בבא קמא עא.

1בשוגג יאכל - אפי' הוא עצמו ואפילו בו ביום:

2במזיד לא יאכל - בו ביום והוא הדין לאחרים ואיידי דתנא רישא בדידיה תנא נמי סיפא בדידיה והכי איבעי לן לפרושי בהכל שוחטין:

3רבי יהודה אומר בשוגג יאכל - הוא בעצמו למוצאי שבת ובו ביום לא הוא ולא אחרים ואיידי דבעי למיתנא סיפא בדידיה תנא נמי ברישא בדידיה:

4במזיד לא יאכל - הוא עולמית אבל אחרים אוכלים: