רש"י על בבא מציעא פט:

1לעדור - לחפור:

2לקשקש - לכסות שרשים המגולים:

3הרי זה לא יאכל - מן הזיתים שבאילן דבעינן שעת גמר מלאכה:

4שכרו לבצור - בענבים:

5למסוק - בזיתים:

6ללקט - בשאר פירות אותן הנושרין על גב הקרקע:

7קצץ - והתנה עם בעל הבית ע"מ שאוכל הוה ליה כעין מקח:

8אחת אחת אוכל - דפחות משתים לא חייל איסור שם גורן בדבר שלא נגמרה מלאכתו:

9שתים שתים לא יאכל - דשתים מכי מטי להו מילתא דחשיבותא כגון קציצה או מקח חייל עלייהו שם גורן כדיליף אסמכתא מקרא לקמן וקביעותא דקציצה ומקח דרבנן היא כדאמרן לעיל (בבא מציעא פח:) דאי מדאורייתא - אין חילוק בין שתים לאחת:

10וסופת במלח ואוכל - קס"ד ספיתא במעשר לא מהניא ולא נקט ליה אלא לאשמועינן דלא מעכב עליה בעל הבית: