רש"י על בכורות מט.

1מתני' שלא נפדה - דלא עביד איניש דפריק תוך שלשים עד שיביא ראיה:

2לאחר שלשים בחזקת שנפדה - דכהן הוי מוציא מחבירו והורע כחו:

3עד שיאמרו לו - לבן שצוה אביו בשעת מיתתו שלא נפדה ובאמירה סגיא בלא עדות גמורה דהך חזקה דמחזקינן ליה בחזקת שנפדה לאו זו היא חזקה מעלייתא דרובא דאינשי לא עבדי למפרע חובו מיד והכא לא שייך למימר עד שיביא ראיה דהכא יכול לומר לו הבן לכהן דעלמא יהביה אבא:

4שמצותו על אביו - מצות פדייתו של אב זה היתה על אביו שמת ומצות בנו עליו: