רש"י על ברכות · Rashi on Berakhot 25a:5
1שיש לו עיקר – שהצואה מונחת שם ומסרחת ושאין לו עיקר הפחת רוח:
2מרחיק ד' אמות – מן העיקר ואע"פ שהריח בא אליו וכגון שהיא לאחוריו שאינו רואה אותה:
3ממקום שפסק הריח – שהריח כלה שם: לא כנגד צואת אדם כו' ואע"פ שאין ריח: