רש"י על ברכות מז.

1דמאי – חטין הלקוחים מע"ה ספק עשרן ספק לא עשרן:

2הא לא חזי ליה – והויא לה ברכת זמון הבאה בעבירה וכתיב (תהילים י׳:ג׳) בוצע ברך נאץ ה' ואמר מר (בב"ק דף צד.) הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה וברך עליה אין זה מברך אלא מנאץ:

3מאכילים את העניים דמאי – דרוב עמי הארץ מעשרים הם וחומרא דרבנן בעלמא הוא:

4אכסניא – חיל של מלך שמטיל על בני העיר לזונם בשובם ממלחמתו והרי הם כעניים לפי שהם שלא במקומם: