רש"י על חגיגה כג:

1אלא מעתה - דלא עשאוה אלא כטמא שרץ:

2לא תטמא אדם - דהא טמא שרץ לאו אב הטומאה הוא ואינו מטמא אדם שלא מצינו טומאה לאדם וכלים הנוגעין בטמא שקיבל טומאה מאחרים חוץ מטמא מת שנאמר והנפש הנוגעת תטמא עד הערב (במדבר י״ט:כ״ב):

3כטמא מת - כאילו נטמא במת שמטמא אדם: