רש"י על חולין · Rashi on Chullin 122b:17
1שטלאה - לשון טלאי. אלמא מכיון שנטלה מתורת בשר ונתנה לתורת עור בטלה והאי נמי כיון ששטחן לפני הדורסן או שכרכן על רגלו להלוך בהן אף על פי שלא הילך:
2טלאה - הוי מעשה לבטלו: