רש"י על חולין קכד.

1בד"א - דתחלתו ארבעה ושיריו ד':

2בגדול - התנורים העשויים לאפות ולצלות כדרכן. אבל קטן שעושין לתינוקות תחלתו כל שהוא:

3שתגמר מלאכתו - לאחר שנגמר והסיקו אפילו הוא טפח מקבל טומאה: קתני מיהא בד"א בגדול דשיריו ד' אבל בציר מארבעה לא טמא הוא והתם קתני חלקו לשלשה אבל לשתים לא סגי ואע"ג דליכא בחציו ד' דמדקא מיקל ר"מ ואומר אינו צריך אלא ממעטו מבפנים מד' מכלל דרבנן נמי בהא פליגי דאע"ג דלא הוי השבר ד' אפ"ה בעינן דלא ליהוי רובא: