רש"י על חולין · Rashi on Chullin 31a:3
1דמזמין ליה לעפרא דכולה פתקא - עפר כל הבקעה היה מסיע וכותש או שהיה עפר תיחוח ומזמנו [בפה] לכך:
2פתקא - בקעה: