רש"י על חולין נג.

1אימר כלבא - והא אמרינן אין דרוסה לכלב דאין לו ארס:

2על - ארי בינייהו וישב שם:

3שלמא שוי - עשה שלום עמהם כדרך כמה חיות שנעשות תרבות וגדלות עם בני אדם ובהמות ואין מזיקין:

4נח ריתחיה - בהני ולא חיישינן לדריסה באחריני:

5מעואי - נוהם:

6מקרקרין - גועות. דלשון צעקת ארי לחוד ולשון צעקת כל בהמה לחוד כמו בלשון עברית נוהם לארי וגועה לשור וערוג לאיל וצהל לסוס וצפצוף לעופות וחרץ לכלב: