רש"י על חולין נח:

1היוצאים מן הבהמה כאחד - דאית לה תרתי הדורי דכנתא ושניהם יוצאין מן הקיבה זה בראשה וזה באמצעה:

2וכנגדן בעוף כשרה - דעוף זימנין דהוי הכי ואע"ג דלא משתכח להו הכי קים להו. ויש מפרשין שכל עוף דרכו כן משום דמן הזפק ועד הקורקבן קנה של מעיין אחד וההוא קרי בני מעים ובראש הקורקבן יוצאין בני מעים גמורין:

3אבל יוצאין ממקום אחד - סמוכין זה לזה:

4וכלים עד כאצבע - וחוזרין ומתחברין בתוך רוחב אצבע: