רש"י על חולין עז.

1מתני' נפש היפה - שאין דעתו קצה בה מחמת מיאוס:

2תאכלנה - ולא אמרינן אבר מן החי היא שגם היא ניתר בשחיטת האם:

3ואינה מטמאה - דלא חשיבא אוכל:

4ולא טומאת נבלות - אם מתה הבהמה:

5חישב עליה - לאכילה:

6מטמאה טומאת אוכלין - אם נגעה בטומאה דמחשבה משויא ליה אוכל:

7אבל לא טומאת נבלות - דלאו בשר הוא אלא כשאר אוכל בעלמא הוא: