רש"י על דברים יא:יד

1ונתתי מטר ארצכם. עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי:

2בעתו. בלילות שלא יטריחו אתכם דבר אחר בעתו, בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם:

3יורה. היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה שמרוה את הארץ ואת הזרעים:

4ומלקוש. רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה ולשון מלקוש, דבר המאוחר. כדמתרגמינן (בראשית ל, מב) והיה העטופים ללבן, לקישיא. דבר אחר לכך נקראת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין:

5ואספת דגנך. אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך כענין שנאמר (ישעי' סב, ח. ט) אם אתן את דגנך וגו' כי מאספיו יאכלהו, ולא כענין שנאמר (שופטים ו, ג) והיה אם זרע ישראל וגו':