רש"י על דברים כט:יח

1והתברך בלבבו. לשון ברכה, יחשב בלבו ברכת שלום לעצמו לאמר, לא יבואוני קללות הללו, אך שלום יהיה לי:

2והתברך. בינדיר"א שי"י בלע"ז [יברך את עצמו], כמו והתגלח והתפלל:

3בשררות לבי אלך. במראית לבי, כמו (במדבר כד, יז) אשורנו ולא קרוב, כלומר מה שלבי רואה לעשות:

4למען ספות הרוה. לפי שאוסיף לו פרענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם, וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל וכן תרגם אנקלוס בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא על זדנותא, שאוסיף לו אני השגגות על הזדונות:

5הרוה. שוגג שהוא עושה כאדם שכור שלא מדעת:

6הצמאה. שהוא עושה מדעת ובתאוה: