רש"י על דברים לג:ב

1ויאמר ה' מסיני בא. פתח תחלה בשבחו של מקום ואחר כך פתח בצרכיהם של ישראל ובשבח שפתח בו, יש בו הזכרת זכות לישראל, וכל זה דרך רצוי הוא, כלומר כדאי הם אלו שתחול עליהם ברכה:

2מסיני בא. יצא לקראתם כשבאו להתיצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה, שנאמר (שמות יט, יז) לקראת האלהים, למדנו שיצא כנגדם:

3וזרח משעיר למו. שפתח לבני עשו שיקבלו את התורה ולא רצו:

4הופיע להם מהר פארן. שהלך שם ופתח לבני ישמעאל שיקבלוה, ולא רצו:

5ואתה. לישראל:

6מרבבת קדש. ועמו מקצת רבבות מלאכי קדש, ולא כלם ולא רבם, ולא כדרך בשר ודם שמראה כל כבוד עשרו ותפארתו ביום חפתו:

7אש דת. שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גב אש לבנה, נתן להם בלוחות כתב יד ימינו דבר אחר, אש דת כתרגומו, שנתנה להם מתוך האש: