רש"י על עירובין ל.
רש"י על עירובין · Rashi on Eruvin 30a:19
Open in the reader →1אדם אוסר עצמו באוכל - שתלה הנדר במעשה שהוא עושה בעצמו דהיינו שלא אוכל:
2מערבין לו בה - דהא הנאה דממילא היא ולאו איהו עביד:
3אוכל הנאסר על האדם - כגון ככר זו תיאסר עלי או שבועה שלא אהנה מככר זו דהשתא לא תלה האיסור במעשה שבגופו אלא אפילו הנאה דממילא אין מערבין לו בה. ל"א ככר זו עלי מערבין לו בה דאמר לקמן (עירובין דף לא.) אין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו הלכך משום הנאה לא איכפת לן ואי משום דלא חזיא ליה הא חזיא לאחרים דומיא דנזיר ביין ככר זו הקדש לא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני ואנן סעודה הראויה בעינן כדלקמן זה עיקר: