רש"י על עירובין עב:

1אימתי בזמן שמוליכין את עירובן - לתתו באחד מבתי שאר בני החצר דהואיל והוזקקו לעירוב אמרינן בגמרא מגו דשאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי וצריכין כולן ליתן פת הואיל וחלוקין דיוריהן בלינה ומקבלי פרס הן כדמוקי בגמ' שאין אוכלין בבית אביהן ממש:

2אבל אם היה - עירוב כל החצר בא לבית אביהן שלא הוזקקו לעירוב דאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מט.) בית שמניחין בו עירוב אין צריך ליתן את הפת והם כולם נמשכין בו:

3או שאין עמהן דיורין אחרים - שאין דיורין מזקיקין אותו לעירוב:

4אין צריכין לערב - דכיחידים הן: