רש"י על עירובין צא.

1לדברי ר"ש כולן רשות אחת - דלא תימא האי דא"ר שמעון אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות כל חדא וחדא רשותא באנפי נפשיה משוי לה גגין לעצמן וחצירות לעצמן וקרפיפות לעצמן דהא סברא לר"מ אית ליה אבל ר"ש כולהו חדא רשותא משוי להו הכי שמיע ליה לרב יהודה וברייתא מסייעא ליה דתניא כוותיה לקמן היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף:

2תניא כוותיה דרב - דאמר לעיל (עירובין פט.) בגגין השוין לרבנן דאין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי ולא אמרינן גוד אסיק במחיצות שאין ניכרות:

3תניא כוותיה דרב יהודה - אליבא דר"ש:

4ואסור להעלות ולהוריד - ר"מ לטעמיה דגזר משום תל:

5מותר לטלטלן בחצר - אע"פ שלא עירבה וה"ה לשאר חצירות:

6רשות לעצמו - ואין מטלטלין מזה לזה אפילו תוך ד':

7ואין מטלטלין בו - אפילו בגג עצמו: