רש"י על גיטין פו.

1מוצדק לעבדו - דינו פסוק לעבדות שאין שום ערעור במכירה:

2ופטיר ועטיר מן חרורי - ופרוש ומופלג מכל חירות כמו הנפטר מרבו (יומא דף נג.):

3ועטיר - כמו עיטרא שטר חלוקה רק הבמות לא סרו (מלכים ב י״ב:ד׳) מתרגם לא עטרא:

4ומן ערורי מלכא ומלכתא - ומערעור המלך והמלכה שלא חטא להיות מוכתב למלכות ליהרג שאם היה מוכתב למלכות מקחו בטל כדאמר בב"מ בהשוכר:

5ורשום דאיניש - רושם סימן שעושין על העבדים כדאמרי' במסכת שבת (דף נח.):

6לא אית עילוי' - מאדם אחר חוץ מן המוכר הזה:

7ומנוקה מכל מום - כמו לסטים מזויין דמקחו בטל:

8ומן שחין דנפיק עד טצהר - וכל שחין שיצא בפניו עד שתי שנים דמאיס למיקם קמיה:

9עד טצהר - בל' פרסי שתי שנים והאי דקא אמרי' סמפון בעבדים ליכא היינו היכא דזבין סתמא אבל הכא כיון דאתני מקחו בטל וזה עכשיו אין לו שחין ודרך שחין ישן שהולך לו חוזר עד שתי שנים לפיכך עד ב' שנים מתנה עמו שאם יצא בו אותו שחין עד שתי שנים שיהא מקחו בטל לפי שכבר היה בו המום הזה ולא ראהו: