רש"י על חבקוק ב:ה

1ואף כי היין בוגד. ואף כשיבא בלשצר בן בנו של זה שיבגוד בו יינו דלקביל אלפא חמרא שתי (דניאל ה׳:א׳):

2גבר יהיר. הוא:

3ולא ינוה. לא יתקיים מדורו ונוהו שנתגאה ואמר בטעם חמרא להביא כלי בית המקדש ושתה בהם והיא תגרם לו שיהרג ויכלה זרעו כי גבר יהיר לץ לא ינוה לא יתקיים הוא ונוהו:

4אשר הרחיב. נבוכדנצר כשאול נפשו. להשיג כל תאותו ברחב לב:

5והוא כמות. כמלאך המות שאינו שבע מלהמית כך זה אינו שבע בכל קניינו: