רש"י על ישעיהו ה:ז

1כי כרם ה' צבאות בית ישראל. לכרם הזה אתם משולים בית ישראל כי כל מה שעשה לכרם הזה עשה לישראל, והכרם הוא אדם הראשון כי מצינו במ"א במקומות הרבה בתנחומא ובבראשית רבה שמקראות הללו נדרשין עליו לא נטרד אדם הראשון עד שחירף וגידף שנאמר ויקו לעשות ענבים וגו' ובמקו' אחר מצינו הושיב עליו שומרים שלא יאכל מעץ החיים שנאמר ועל העבים אצוה וכן נדרשנו עליו:

2(כרם. זה אדם הראשון:

3לידידי. זה הקב"ה:

4בן שמן. בג"ע):

5ויעזקהו. בעשר חופות האמורות (ביחזקאל כח) בפ' חירם מלך צור:

6ויסקלהו. מיצר הרע עד שאכל מן העץ ונכנס בו יצר הרע:

7ויטעהו שורק. תחילת יצירתו ממקום המזבח:

8ויבן מגדל בתוכו. ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים:

9וגם יקב חצב בו. מעיין נובע מקור חכמה:

10ויקו לעשות ענבים. שיודה וישבח לפניו:

11ויעש באושים. דברים נבאשים חירף וגידף:

12שפטו נא. לפי שסוף המשל בא לומר שאף הם עשו כמותו שואל להם המשפט:

13אודיעה נא אתכם. מה נראה בעיני לעשות לו ועשיתי:

14הסר משוכתו. טרדתיו מתוך חופותיו:

15והיה לבער. סופו למות ולמשול בו חיות רעות:

16פרוץ גדרו. טרדתיו ממחיצת גן עדן:

17ואשיתהו בתה. צדו הושבתיו, שלא נתתי תורה בימיו:

18לא יזמר ולא יעדר. לא ילמדו ממנו לא זכות ולא מעשה טוב:

19ועלה שמיר ושית. שלט בו יצר הרע ובדורותיו אחריו לעשות מעשים מקולקלים:

20ועל העבים אצוה. צויתי עליו שומרים לשמור את דרך עץ החיים:

21כי כרם ה' צבאות בית ישראל. כי כאותו הכרם לי בית ישראל עשרת השבטים הם היו לי ככרם יין ככרם זית כקרן שמן בארץ שמינה שמן כהונה שמן מלכות שמן מנורה שמן מנחות עזקתים תחלה בהיקף ענני כבוד במדבר וסקלתים ונקיתים מפושעי הדור נטעתים שורק שש מאות ושש מצות כמניין שורק הוספתי עליהם, על שבע מצות שנצטוו בני נח בניתי מגדל בתוכו משכני ומקדשי וגם יקב המזבח והשיתין:

22ויעש באושים. קילקלו מעשיהם:

23ועתה יושב ירושלים ואיש יהודה אשר לא גליתים עדיין ישפטו נא ביני וביניהם על הרעה שהבאתי עליהם מי סרח על מי מה היה לי לעשות עוד טובה לכרמי ולא עשיתי לו:

24אודיע נא אתכם. גם אתם המכעיסים אותי את אשר הגון בעיני לעשות לכרמי ככל אשר עשיתי לאדם הראשון:

25הסר מסוכתו. אסלק שכינתי מעליה' המסוככ' עליהם כמה שנאמר (לקמן נב) ויגל את מסך יהודה:

26פרוץ גדרו. אתוץ חומותיו:

27ואשיתהו בתה. ואשוינון רטישין:

28לא יזמר ולא יעדר. לא אסתעדון ולא יסתמכון:

29ועלה שמיר ושית. ויהיו מטלטלין ושביקין דוגמת שמיר ושית של כרם ואצל הכרם ממש במקום אחר הוא מתורג' הובאי ובור:

30ועל העבים אצוה. ועל נבייא אפקד דלא יתנבון עליהון, הנבואה נמשלה למטר שהעבים מקבלין אותה מן השמים כך הנביאים מקבלין הנבואה מפי הקדושה:

31נטע שעשועיו. כמו נטע ולפי שהוא דבוק נקוד (פתח) כמו בקר זבח השלמים (במדבר ז׳:פ״ח):

32ויקו. שיעשו משפט והנה משפח אסיפ' חטא על חטא כמו מהסתפח (שמואל א כו), דבר אחר ל' נגע ולפי שהוא לשון נופל על הל' בקריאתו דומה משפט למספח וכן צעקה לצדקה נפל בו רוח הקודש בפי הנביא: