רש"י על איוב ו:י

1ותהי עוד נחמתי. ותהי עוד זאת לי לנחמה:

2ואסלדה בחילה ולא יחמול. ואבקש ממנו סליחה שלא יחמול מלבצעני ואני איני מוצא לו דמיון במקרא זולתי שבלשון משנה הוא לשון ירא ודואג שהיד סולדת בהן מלכוות ברותחין כלומר אתחולל בדאג' ובחילה בקשה זו:

3כי לא כחדתי. ולא חסרתי אמריו מלקיימן: