רש"י על שופטים ו:לא

1האתם תריבון לבעל. בשביל הבעל:

2תושיעון אותו. תנקמו נקמתו, וכן (שמואל א כה לב): והושיעה ידי לי, דדוד בנבל:

3אשר יריב לו. בשבילו:

4עד הבקר. עד הבקר המתינו:

5אם אלהים הוא. יריב הוא לעצמו ריבו ונקמתו, וכדי לדחותם עד שיברח גדעון היה אומר כן: