רש"י על כתובות כ:

1ואי צורבא מרבנן הוא - העד:

2אפי' לעצמו - של בעל דין דצורבא דרבנן אי לאו דכי רמי אנפשיה מדכר שפיר לא הוה סמיך אספיקא למיקם ואסהודי:

3מחסם - מגמגם תמה על רב אשי שהעיד בדבר: