רש"י על כתובות לד.

1בשוגג יאכל - אפי' בו ביום:

2במזיד לא יאכל - הוא לעולם אבל אחרים ישראלים אוכלים:

3ר' יהודה אומר בשוגג יאכל - הוא למוצאי שבת ולא בו ביום דקנסינן שוגג אטו מזיד:

4במזיד לא יאכל - הוא עולמית אלא אחרים:

5בדרבי יוחנן הסנדלר גרסינן יאכל:

6לאחרים - לישראל:

7לא לו ולא לאחרים - ישראל אבל מוכרו ונותנו לעובדי כוכבים: