רש"י על כתובות ד:

1ה"ג תני באבילות דידיה הוא ישן כו':

2הכי גרסינן והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה - אלמא אאבילות דידיה נמי מהימן:

3לא עמו בבית - וטעמא לאו משום דמהימן נקט לה אלא לאשמועינן דאין אבילותו מוטל עליה אלא בפניו משום כבודו וכן הוא אין אבילותה מוטל עליו אלא לפניה ולכבודה:

4כדאמר ליה רב לחייא בריה - כשמת חמיו באפה נהוג אבילותא כו':