רש"י על כתובות נב:

1ואימא דאב לירות דבעל לא לירות - כיון דטעמא כדי שיקפוץ ליתן לבתו הוא דתקון נדוניא דיהב אב לבתו לירתון בנים דילה אבל שאר כתובות נכסי הבעל כגון מנה מאתים ותוספת דבעל לא לירתון:

2אם כן - דלא ירתי לשאר הכתובה:

3אב נמי מימנע ולא כתב - לבתו אחרי שזה מקפיד על שלו מלהוריש לבני בתי אף אני אמשוך ידי מלהרבות לו נדוניא: