רש"י על מגילה ח.

1מנא הני מילי - דשוין לטומאה ואין שוין לקרבן:

2מנה הכתוב שתים - ואיש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא (ויקרא ט״ו:ב׳) הרי שתי זיבות מנויות כאן וקראו טמא:

3שלש וקראו טמא - דכתיב וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו (שם). הרי לך שלש וקראו טמא טומאתו היא:

4הא כיצד - אם משתים טמא למה פרט לך הכתוב שלש: