רש"י על נחום ב:ט

1ונינוה כברכת מים מימי היא. מיום שהיא נעשית ישבה בשלוה ואין מניד כבריכת מים מכונסין שאין זזים ממקומם:

2והמה. עתה מרוב דוחקם למדו לנוס ונסים:

3עמדו עמודו. אומרים להם ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד: