רש"י על נזיר יג:

1אמר הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן ושמע חבירו ואמר ואני - וה"ה דקא מיבעיא ליה ועלי ול"א מ"ה:

2ושמע חבירו ואמר ואני מהו אנפשיה קאמר - ומשמע כי קאמר ואני נזיר כשיהא לי בן:

3מאי - מי אמר כיון דשלא בפניו דאבי הבן קא מהדר ליה לא כסיפא ליה מילתא ואנפשיה קאמר דאהא נזיר כשיהא לי בן:

4או דילמא הכי א"ל רחימנא ליה לפלוני כוותיך - לכשיהא לו בן אהא נזיר כמותך תיקו: