רש"י על נזיר נ.

1ת"ש - חלב נבלה שהמחהו באור שהתיכו באור:

2טמא - דעדיין אוכל ראוי הוא:

3המחהו בחמה טהור - דפרחה טומאתו:

4ואי ס"ד דיש נצל לבהמה אפי' המחהו - בחמה ליהוי טמא כי חזר וקרש: