רש"י על נדרים מג.

1מתני' אמר לו השאילני פרתך - לאו במודר ומדיר עסקינן:

2אינה פנויה - דמלאכתו היה עושה ונתעצב השואל כנגד המשאיל ואומר הואיל וסרבת להשאילה לי:

3קונם שדה שאני חורש - שלא אחרוש שדי בפרתך עולמית ואח"כ השאילה לו רואין אם הוא פרזי ודרכי לחרוש שדהו הוא אסור לחרוש שדהו באותה פרה:

4וכל אדם מותר - דודאי כי נדר אדעתיה דנפשיה נדר ולא אדעתא דעלמא וכל אדם מותרים לחרוש לו שדהו באותה פרה:

5ואם אין דרכו לחרוש - שיש לו אריסין החורשין בשבילו:

6הוא וכל אדם אסורים - דודאי כי נדר אדעתא דכולי עלמא נדר: