רש"י על נדה ד:

1מאי טעמא דרבנן - מאי האי שיעורא דמעת לעת דבשלמא מפקידה לפקידה דהלל ניחא דשמא עם סילוק ידיה ראתה אלא מעת לעת מאי שיעורא הוא:

2אשה מרגשת בעצמה - ואם איתא דעם סילוק ידיה ראתה הות מרגשת:

3אם כן - דאשה מרגשת:

4תהא דיה שעתה - ואפילו מעת לעת אמאי מטמא למפרע: