רש"י על פסחים לה.

1המחהו וגמעו - אשום לחם דמין דגן קאי ואשמעינן דגמיעה כאכילה לחייבו:

2המחה - דישטנפרי"ר בלע"ז שהמחהו במים:

3אין אדם יוצא בה ידי חובתו - דלאו דרך אכילה קאכיל ליה: