רש"י על פסחים נה.

1וסבר רבי יהודה מותר - דקאמר בני יהודה מתירין:

2המנכש - מבין תבואת דגן:

3בשלשה עשר בניסן - מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט:

4ונעקרה בידו - השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:

5שותלה במקום הטיט - שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא:

6הגריד - יבש שאינו ממהר לקלוט:

7מנכש בשלשה עשר - קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ"ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ"ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו: