רש"י על פסחים פ:

1מתני' הפסח שנזרק את דמו ואח"כ נודע שהוא טמא - הפסח או הדם:

2הציץ מרצה - ופטור מפסח שני:

3נטמאו - בעליו טומאת הגוף במת:

4אין הציץ מרצה - וחייב לעשות פסח שני דהא בשעת זריקה לאו בר מיעבד פסח הוא דרחמנא דחייה:

5הנזיר - דכתיב ביה (במדבר ו) וכי ימות מת וגו' והימים הראשונים יפלו אם נטמא במת קודם הבאת קרבנותיו סותר:

6הציץ מרצה על טומאת הדם - ותגלחתו כשירה ומותר לשתות יין ולטמא למתים:

7ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף - ואם נטמא בעת הבאת קרבנותיו סותר את הכל: