רש"י על משלי ל:לא

1זרזיר מתנים או תיש. לא ידעתי מהו ולפי המשמע היא חיה תשושה מתנים:

2ומלך אלקום. לא ידעתי מה הוא לפי פשוטו: ומדרש אגדה פותרין חמש פרשיות אלו של ארבע ארבע דברים כנגד ד' מלכיות לפי שנתאמצה ממשלתן על ישראל בעון שעברו על חמשה חומשי תורה הזכירם חמשה פעמים:

3(טז) שאול ועוצר רחם. שאול מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר הרחיב בשאול נפשו (חבקוק ב) ועוצר רחם זו היא מדי שבימיהם עצרו רחמים מישראל שנאמר להשמיד להרוג ולאבד (אסתר ג׳:י״ג):

4ארץ לא שבעה מים. זו יון שלא שבעה מלגזור גזרות רעות על ישראל:

5ואש לא אמרה הון. נגד עשו שעשה בחימה בוערת על ישראל שאמרו להשמיד טף ונשים ביום אחד וכן:

6(יט) דרך הנשר. זו בבל, הנשר הגדול ארץ האבר:

7נחש. זו מדי:

8דרך אניה בלב ים. זו יון שהיא קלה בגזירותיה:

9דרך גבר בעלמה. זו פרס שאמרה לעולם אהיה גברת

10(כ) כן דרך אשה מנאפת. זו הרעה גרמה להם לכנסת ישראל שנאפה בעבודת גלולים וכדי הוא הפורעניות לבוא לה:

11ואמרה לא פעלתי און. כדאמר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי ע"כ לשון רש"י שבמק"ג):

12(כא) רגזה ארץ. א"י:

13תחת עבד. זה נבוכדנצר שהיה עבד למרודך בלאדן וכותב אגרותיו כדגרסינן בחולין:

14ונבל כי ישבע לחם. זה אחשורוש שעשה משתה מאה ושמונים יום:

15(כג) שנואה כי תבעל. כנגד יון:

16ושפחה כי תירש גברתה. זה עשו שהיה לו לעבוד ליעקב ונהפך הדברים:

17(כה) הנמלים עם לא עז. זו בכל שנא' (ישעיהו כ״ג:י״ג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה:

18ויכינו בקיץ לחמם. נבוכדנצר עשה כבוד אח' להב"ה בימי מרודך בלאדן אשר שלח ספרים לחזקיהו וכתב שם שלם למלכא חזקיהו שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא ונבוכדנצר כותב אגרותיו היה ולא היה שם אותו היום וכשבא וספרו לו מה שעשו א"ל אלהא רבא קריתו ליה וכתביתו ליה בסוף רץ אחר השליח והחזירו בשביל אותו מרוצה זכה למלכות הרי שהכין בקיץ לחמו כדרך הנמלה:

19(כו) שפנים עם לא עצום. זה מדי ופרס:

20וישימו בסלע ביתם. שבנו בית המקדש:

21(כח) שממית בידים תתפש זה עשו שנא' והידים ידי עשו (בראשית כ״ז:כ״ב):

22בהיכלי מלך. שנכנס להיכל מלך והחריבו:

23(ל) ליש גבור בבהמה. זה נבוכדנצר שנאמר (ירמיהו ד׳:ז׳) עלה אריה מסובכו:

24זרזיר מתנים. זו מדי ופרס שזרזו מתניהם והרגו לבלשצר ונטלו מלכות בבל:

25(לא) או תיש. זה יון שנקרא תיש שנא' (דניאל ח׳:כ״א) והצפיר השעיר הוא מלך יון:

26ומלך אלקום עמו. זו אומת ארם שאמר אני ואפסי עוד אין נצב לעומתו, אלקום אין עומד עמו: