רש"י על תהילים ט:ז

1האויב תמו. כי חרבות השנאה לנצח הם עליו כחרב חדה, ד"א חרבות לנצח אותו אויב שחרבות שנאתו היתה עלינו לנצח וזהו עמלק שנאמ' בו ועברתו שמרה נצח (עמוס א׳:י״א-י״ב) חרבות לשון חרבן וכן פתרונו האויב תמו חרבות לנצח, וכן נאמר (ביחזקאל ל״ה:ט׳) שממות עולם אתנך ועריך לא תשובנה:

2וערים נתשת. כי תאמר אדום רששנו וגו' ונשוב ונבנה חרבות כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס (מלאכי א׳:ד׳):

3אבד זכרם. אותה השעה: